מקום של תקווה - הצגות חינוכיות וסדנאות העשרה לבתי ספר, מבוגרים ונוער
בנושא השואה, הזהות היהודית ומאבק באנטישמיות

בשנים האחרונות יותר ויותר יחידות בצה"ל, משטרה וארגונים ציבוריים יוצאים שוב למסע לפולין. לא כטיול היסטורי –אלא ככלי לבניית עומק ערכי ומנהיגותי. אחריות לאומית עבור אנשי מערכת הביטחון, המסע מחדד את משמעות האחריות על קיומה של מדינת ישראל. העמידה במקומות שבהם לעם היהודי לא הייתה ריבונות –מחדדת את המשמעות של ריבונות היום. מנהיגות תחת לחץ הדיון אינו רק על העבר – אלא על מנגנונים: ציות עיוור תהליכי הדרה אחריות אישית בתוך מערכת אלה נושאים קריטיים לארגונים היררכיים. זהות מקצועית עמוקה י

אלפי תלמידים יוצאים מדי שנה למסע לפולין.הם מבקרים במחנות ההשמדה, עומדים מול שערי אושוויץ, שומעים עדויות – וחוזרים הביתה שונים. אבל השאלה האמיתית היא לא מה הם ראו. השאלה היא – מה נשאר איתם שנה אחרי? חמש שנים אחרי? זהות אישית ויהודית עבור רבים מהתלמידים, המסע הוא המפגש הראשון עם השאלה: מי אני כחלק מסיפור גדול יותר? הם מבינים שהשואה איננה רק פרק בהיסטוריה – אלא חלק מהזהות הישראלית והיהודית שלהם. כאן נכנסת החשיבות של הכנה למסע לפולין –כי בלי הכנה ערכית, החוויה נשארת רגשית בלבד. א

הכנה למסע לפולין אינה רק העברת חומר לימודי. לעיתים, מתוך רצון “להעמיק”, דווקא נעשות טעויות שעלולות לפגוע בחוויה של התלמידים. הטעויות: להתמקד רק בעובדות היסטוריות להציף בתכנים קשים מדי בבת אחת לא לאפשר שיח רגשי פתוח להציג את המסע כחוויה “חייבת להיות מטלטלת” להתעלם מהשונות בין תלמידים חוסר הכנה לערכים של אחריות וזהות סיום ההכנה בלי עיבוד רגשי לסיום: הכנה נכונה בונה תהליך – לא רק ידע. לקריאה נוספת לחצו כאן

המסע לפולין הוא אחד האירועים המשמעותיים ביותר בחייו של תלמיד. לצד ההיבט ההיסטורי והלימודי, מדובר במסע רגשי עמוק שעשוי להציף פחדים, שאלות ודילמות ערכיות. הכנה רגשית נכונה היא המפתח לכך שהמסע יהפוך לחוויה מעצימה ולא מטלטלת בלבד. 1. יצירת מרחב בטוח לשיח עוד לפני היציאה, חשוב לאפשר לתלמידים לשאול שאלות פתוחות: ממה אתם חוששים? מה אתם מצפים להרגיש? מה המשמעות של המסע עבורכם? 2. עיסוק בדילמות מוסריות לא רק “מה קרה”, אלא: מה אני הייתי עושה? מהי אחריות אישית? מהי בחירה בתוך מציאות בלת